מנהגי חג שבועות תש"פ

*משמעות החג*

האדמו"ר הריי"צ כותב: בחג-השבועות שהוא זמן מתן תורתנו, בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם האורות והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת מתן תורה. חג-השבועות הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בראש השנה ויום הקדוש דצום כיפורים. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן התקיעות בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים...".

*האיחולים לקראת החג*

בימים הסמוכים לחג השבועות, נוהג הרבי לאחל במכתביו ובשיחותיו, בנוסח: "לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות". הרבי מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות הוא היסוד לקבלת התורה:

שמחה: מפני שלימוד התורה וקיום המצוות קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמאמר חכמינו "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר".

פנימיות: קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש - מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכוחות הנפש - שכל ומדות. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.

*הכנות לחג*

#ערוב תבשילין.

#מצווה להסתפר ולטבול לכבוד החג.(גברים).

#יש להוסיף ביום זה בכל ג' הקווין דתורה, עבודה, וגמילות-חסדים, ובפרט בצדקה

הרגילים בנתינת צדקה בכל יום – בערב חג השבועות זה ייתנו גם בעד חג השבועות. ועל-דרך זה בכל ערב שבת-קודש וערב יום-טוב.

#יש להזכיר אודות נתינת צורכי החג לכל הזקוקים, ובהדגשה יתירה בנוגע לחג השבועות.

#להשאיר אש דלוקה לצורך בישול והדלקת אש בחג.

#יש לזכור לכוון את שעון-השבת לתאורה כנדרש בליל שבועות.

*הדלקת נרות*

מדליקים (כמו בערב שבת) בזמן הנקוב בלוחות. המדליקה מברכת: "ברוך אתה...וציוונו להדליק נר של יום-טוב" וברכת 'שהחיינו'.

"כדאי ונכון שיתחילו [הבנות] (מגיל שהבת יודעת לדבר) להדליק פעם הראשונה תיכף בחג השבועות, שאז יברכו שהחיינו גם על התחלת קיום מצוות הדלקת נר יום-טוב...".

*השמחה בחג*

"השמחה שבמתן תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל, בכל מקום ובכל זמן. שמחה זו פועלת עליו שימשיך הנהגה טובה זו על כל השנה כולה, כי שמחה פורצת גדר, גדרי הזמן וגדרי המקום, שבכל מקום ובכל זמן יוכל לקבל את התורה".

*ליל החג*

הרבי אומר: בליל שבועות צריך אדם לקבל על עצמו את עול התורה. צריכה להיות קבלה בלב, קבלה בפה, ולומר: "ריבונו של עולם, אני מקבל על עצמי את עול התורה".

*תיקון ליל שבועות*

נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו, וכשהקב"ה בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם.

הרבי מסביר מדוע התיקון הוא בדרך אמירה ולא בצורת לימוד: החידוש במתן תורה אינו בענין הבנת התורה והשגתה, דברים שהיו קיימים גם לפני מתן-תורה, אלא בעצם מעמד התגלות המלך. לכן אין הדגשה על הבנה והשגה בתורה, אלא על עצם אמירת האותיות הקדושות של התורה.

*מאמר מתן תורה*

אדמו"רי חב"ד נהגו לומר מאמר חסידות בליל החג. מאמר זה מכונה אצל החסידים "מאמר מתן תורה".

*שמיעת עשרת הדברות*

הרבי הסביר כי עיקר ההתגלות ועיקר האני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר קול סמוי של "עצמותו ומהותו יתברך" הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני.

*מסיבה זו ציווה הרבי:* "שבעשרת הדברות יהיו כל בתי-הכנסת מלאים באנשים נשים וטף (בנפרד כמובן), וכדאי להביא גם ילדים קטנים "מבן חודש ומעלה", והמהדרים יביאו אפילו תינוקות יותר רכים".

*אכילת מאכלי חלב בחג השבועות*

מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, כאשר למנהג זה נאמרו טעמים שונים. בחלק מהקהילות נהוג לערוך סעודה חלבית של ממש, ואילו מנהג חב"ד הוא לאכול מאכלי חלב לאחר הקידוש ביום, ללא נטילת ידיים לברך ברכה אחרונה ואז לאחר שעה ליטול ידיים ולאכול סעודה בשרית.

כמו-כן שותים רביעית יין לשמחת יום טוב.

בלוח היום יום שערך הרבי מופיע ביום הראשון של חג השבועות: "נהוג לאכול מאכלי חלב, כעבור כשעה אחר כך, סעודת יום טוב בבשר", וכך גם הדגיש הרבי בשיחה, שעיקר המנהג הוא ביום הראשון של חג השבועות, בו קוראים בתורה את עשרת הדיברות.

*קבלה טובה*

הרבי מעורר לקלת החלטה טובה בחג השבועות: "כשם שבראש השנה על כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף בעבודה, כך גם בשבועות צריך כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף בתורה".

בברכת חג שמח

קבלת התורה בשמחה ובפנימיות

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה

www.chabadkfarchaim.com