מצוות פורים

.משלוח-מנות: חייב לשלוח שתי מנות מדברי-מאכל או משקאות לאדם אחד, איש לרעהו ואישה לרעותה. אין שולחים מנות לאבל (רח"ל) תוך שלושים ולאבל (רח"ל) על הוריו תוך שנים-עשר חודש.

מתנות-לאביונים: חייב לתת לשני עניים פרוטה לכל אחד, ואפילו איש לאישה רשאי. והמרבה לשלוח מנות לרעיו וצדקה לאביונים – משובח.

האדמו"ר מקיים "'משלוח מנות' לשלושה אנשים (מאכל ומשקה)".

יש אומרים שמשלוח-מנות צריך להיות על-ידי שליח.

מנהג ישראל לשתף גם את הקטנים בכל ענייני הפורים. וכדאי לערוך 'כינוסי ילדים' ביום הפורים, ובאותו מעמד יקיימו הילדים 'משלוח מנות' ו'מתנות לאביונים'.

משתה ושמחה: תפילת מנחה מוקדמת, ואחר-כך הסעודה. יש להתחיל את הסעודה ביום [ועל-כל-פנים יש לאכול כזית לפני השקיעה]. ואם נמשכה בלילה, כיוון שהתחיל ביום, אומר 'ועל הניסים' בברכת המזון.

גם בני ירושלים צריכים להרבות היום קצת במשתה ושמחה.

"טוב לעסוק מעט בתורה קודם הסעודה", רק מעט – כדי שלא יימשך בלימודו וישכח לקיים מצוות סעודת פורים.

"שמחת פורים גדולה הרבה משמחת יום-טוב".

נוהגים לאכול 'קרעפכין' (=כיסונים ממולאים בבשר) בסעודת פורים.

"יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחוץ לארץ והן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על דבר ההשתדלות שכל ענייני הפורים יהיו באופן ד'ברוב עם הדרת מלך'... בנוגע ל'משתה ושמחה' – אף שכל אחד ואחד חוגג סעודת פורים בביתו, עם בני משפחתו... הרי יכולים להוסיף בשמחת פורים 'ברוב עם' לאחרי הסעודה בביתו עם בני משפחתו"

"פורים-תורה" איננו עניין של ליצנות ח"ו כטעות העולם, אלא שבמקום לדייק ולהתייגע על עומקם של דברים, מתעכבים על עניין שטחי יותר, המביא לידי הוספה בשמחה, אבל בכל אופן הרי זה עניין של "תורה", ככל ענייני התורה.

"בנוגע להתוועדויות במשך המעת-לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד'עד דלא ידע', אבל עם הגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים".

הגזרה הידועה אודות ההגבלה בשתיית משקה – בתוקפה עומדת (לכאורה) גם בפורים.

לקראת סיום ההתוועדות נהג כ"ק הרבי מליובאוויטש להזכיר אודות ההכנות למבצע פסח, כולל לדאוג למעות-חיטין, מזון ולבוש, כיוון שמיום הפורים עצמו מתחילים "שלושים יום לפני החג".

נוהגים לשיר 'האפ קאזאק'.

פורים שמח

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה