פרקת מטות-מסעי תשפ"א

"איש כי ידר נדר לה'"

רש"י מפרש "נדר- האומר 'הרי עלי קונם שלא אוכל' או 'שלא אעשה דבר פלוני'".

המילה "קונם" היא לשון קרבן. כלומר: כשאדם אוסר על עצמו דבר-מה בנדר- הוא עושה זאת באמצעות החלת קדושת רקבן על הדבר הנאסר, וקדושה זו היא האוסרת עליו את ההנאה מהדבר.

יש ללמוד מכך הוראה בעבודת ה':

לעיתים אדם נדרש לפרוש מהנאות חומריות מסוימות, ואף לאסור אותן על עצמו בנדר, מחשש שהללו יגררו אותו על עעולם החומריות ויפגעו בהתעלותו הרוחנית.

יחד עם זאת, גם כשאדם נאלץ לפרוש מדבר גשמי כלשהו כדי שהדבר לא יגרום לו להידרדרות רוחנית, אל לו לכרוך זאת בהשפלת הדבר הגשמי עצמו ובהתייחסות אליו כאל דבר נחות וטמא; אדרבה- עליו להתבונן בשורשו הרוחני הנשגב של הדבר הגשמי, עד שיהפוך בעיניו לדבר קדוש שאסור להשתמש בו בשל קדושתו.

הדבר תואם את שיטת תורת החסידות, שגם העבודה שבבחינת "סור מרע" אינה צריכה להיעשות באמצעות עיסוק ברע עצמו, אלא באמצעות הגברת העבודה שבבחינת "עשה טוב", ובאמצעותה- "מעט אור דוחה הרבה מן החושך".

(התוועדויות תשמ"ח ח"ד)

שבת שלום וחודש טוב

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה

www.chabadkfarchaim.com

שבת פרשת מטות-מסעי

כניסת שבת: 19:28

צאת שבת: 20:32

ראש חודש מנחם-אב

פרקי אבות: פרק ב'