פרשת ויקהל פקודי תשפ"א

"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל... ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'"

הרבי מליובאוויטש שואל: מדוע אין הכתוב מסתפק בהזכרת איסור המלאכה בשבת, אלא מקדים לכך "ששת ימים תעשה מלאכה"?

והרבי מבאר בדרך החסידות, שהפסוק "ששת ימים תעשה מלאכה" בא בהמשך לפסוק הקודם- "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל":

אדם עלול לחשוב, שהאחדות בין בני ישראל ("ויקהל") צריכה להתבטא בעיקר ביום שבת- היום שבו עוסקים בעניינים רוחניים, ואין סיבה לפירוד הלבבות; אבל בששת ימי החול, שבהם עוסקים בפרנסה, וקיים חשש להשגת גבול וכדומה- אין צורך להקפיד כל כך על אחדות בין יהודי לחברו.

כדי לשלול טעות זו, נאמר מיד לאחר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל"- "ששת ימים תעשה מלאכה": גם בימות החול צריכה לשרור בין בני ישראל אחדות מלאה.

וכשהאחדות חודרת בכל הזמנים ובכל המצבים, בשבת ובחול, בענייני הגוף ובענייני הנשמה- משמשת אחדות זו כהכנה למלאכת המשכן, "ושכנתי בתוכם".

(שיחת ש"פ ויקהל-פקודי תשכ"ד)

שבת שלום

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה

www.chabadkfarchaim.com

שבת פרשת ויקהל-פקודי

שבת החודש

שבת מברכים חודש ניסן

כניסת שבת: 17:25

צאת שבת:18:24