שבת פרשת נשא תשפ"א

"כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחנך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"

מפרש רש"י- "אמור להם- שיהיו כולם שומעים"

כתבו המפרשים, שכוונת דברי רש"י היא שעל הכהן לומר את הברכה בקול רם, כדי שכל הקהל ישמע את הברכה. וכדברי הספרי כאן: "'כה תברכו את בני ישראל'- שיהיה כל הקהל שומע; או בינו לבין עצמו? תלמוד לומר 'אמור להם'- שיהיה כל הקהל כולו שומע". ובדומה לכך בגמרא: "'כה תברכו'- בקול רם; או אינו אלא בלחש? תלמוד לומר 'אמור להם'- כאדם שאומר לחברו'".

אך לפי הסבר זה יש להקשות:

א) מדוע אין רש"י כותב במפורש את משמעותם המעשית של הדברים- שעל הכהן לומר את הברכה בקול רם, ולא "בלחש" או "בינו לבין עצמו" (כשם שהגמרא והמדרש מצאו לנכון לציין זאת במפורש)?

ב) מדוע נקט רש"י בלשון סתומה "שיהיו כולם שומעים"- מבלי לציין למי הכוונה (בדומה ללשון הספרי "שיהיה כל הקהל שומע")?

ולכן יש לפרש את דברי רש"י אחרת:

בפסוקים אלה ישנו קושי דקדוקי- ברכת הכהנים עצמה מנוסחת בלשון יחד ("יברכך ה' וישמרך"), ואילו הציווי על אמירתה נאמר בלשון רבים ("אמור להם").

כדי לבאר אי- התאמה זו מפרש רש"י "אמור להם- שיהיו כולם שומעים": אמנם הברכה עצמה מנוסחת בלשון יחיד, משום שהיא מופנית לכל אחד ואחד מבני ישראל בפני עצמו; אבל יחד עם זאת על הכהנים לכוון- ועל השומעים לחוש- שברכתו של כל יחיד אינה בנפרד מהכלל, אלא כל יחיד זוכה לברכה כחלק מכלל ישראל ("שיהיו כולם שומעים").

וכלשון התפילה: "ברכנו אבינו כולנו כאחד".

(ליקוטי שיחות חי"ח ע' 77)

שבת שלום

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה- כפר-חיים

www.chabadkfarchaim.com

שבת פרשת נשא

כניסת שבת: 19:14

צאת שבת: 20:17

פרקי אבות- פרקים א-ב